על האדם

amirנולדתי בירושלים בשנת 1955 להורים פנינה ובן ציון, בשכונת אבו-תור על קו התפר בין מזרח העיר ומערבה.

את ילדותי עברתי בנגב בשכנות טובה עים בני שבט הבדואי אבו-רקייק. עימם חוויתי את עוצמתו של הטבע במדבר.

בתום שמונה שנות שרות בצבא ומדינה, למדתי במה אין ליבי חפץ. יצאתי לבקש דרך חדשה, אהבתי את העץ.

למדתי נגרות רהיטים, לימודים בהם נהנתי ביותר, אח”כ למדתי בבית הספר לאומנות בצלאל. בשנה זו, 1985 נפטר אבי ממחלה קשה. אב אשר ממנו ינקתי את האהבה לעץ, יצירה ואסתטיקה. בלבי נותר חלל גדול. התחלתי ליצור.

בשנים אלו, שנות ה-30 לחיי ערכתי מסעות רבים בעולם ונחשפתי לתרבויות אחרות מהם למדתי את דרכי חיהם ומהיכן הם שואבים אמונתם.

בשנת 1995 מימשתי חלום ישן – הקמתי סדנת עץ במושב אבן ספיר אשר במערב הרי ירושלים. בה אני חי, יוצר, בונה רהוט מעץ מלא מגדל את ילדי ומטפל בעצי היער.

ארבע שנים אח”כ יצאתי לצרפת לסדנת בניית בתי במבוק – במסגרת מוזיאון ויטרה.שם בין עצי הארז הגדולים נחשפתי לחזיון באור יום על הטוטמים שבצפון מערב אמריקה. מאז תוך מחקר ולימוד מרתק של התת מודע אני משתמש בכלי רב עוצמה זה למפגש של יצירה משותפת עם בני נוער מתרבויות שונות בארץ ובעולם בנושאים אקטואלים.

יש לי 3 ילדים, אליה הבת הגדולה, ישי ואבנר הבנים.