צ’יף סיאטלס

איך אתה יכול לקנות או למכור את כדור הארץ?

chif

בשנת 1854 הציעה ממשלת ארה”ב לקנות 8 מיליון דונם מאדמות האינדיאנים בצפון מערב אמריקה. להלן תרגום של תגובת הצ’יף סיאטל (סיאלת) לנשיא פרנקלין פירס מדצמבר 1854. נאמר שזו האמירה הכי נבואית ויפה בנושא הסביבה

הצ’יף הגדול בוושינגטון הודיע שהוא רוצה לקנות את אדמתנו. הצ’יף הגדול שולח לנו מילים של ידידות ורצון טוב. זה נדיב מצדו, היות שאנו יודעים שהוא אינו זקוק שנחזיר לו ידידות. בכל זאת נשקול את הצעתך.

איך תוכל לקנות או למכור את השמים ואת חום האדמה? המושג הזה זר לנו. אם צלילות האוויר ובוהק המים אינו שייך לנו, איך תוכלו אתם לקנות אותם?

כל חלק מהאדמה הזאת מקודש לבני עמי. כל מחט מבריקה על עצי האורן, כל חוף חולי, כל ערפל ביערות המוצלים, כל קרחת יער וכל חרק מזמזם מקודש בזיכרון ובחוויה של עמי.

השרף שזורם בעצים נושא את זכרונות האדם האדום. וכך, כשהצ’יף הגדול בוושינגטון מודיע שהוא רוצה לקנות את אדמתנו, הוא דורש מאתנו דרישה גדולה.

ידוע לנו שכל הדברים מחוברים זה לזה. מה שקורה לאדמה קורה לבני האדמה. האדם לא ארג את מארג החיים, הוא אינו אלא אחד הקורים שבו. כל מה שהוא עושה למארג, הוא עושה לעצמו. אבל נשקול את הצעתכם לעבור לשמורה שהכנתם לבני עמי. שם נחיה בנפרד ובשלום.

דבר אחד ידוע לנו ואולי יבוא יום וגם האדם הלבן יגלה אותו. יש לנו אל אחד. אולי אתם חושבים שהוא שייך לכם כפי שאתם רוצים שאדמתנו תהיה שייכת לכם, אבל הדבר אינו אפשרי.

הוא האל של כל בני האדם וחמלתו שווה לאדום וללבן. האדמה יקרה לו ומי שפוגע באדמה בז לבוראה. גם הלבנים יעברו, אולי מהר יותר משבטים אחרים. אם תמשיכו לזהם את יצועכם, יום יבוא ותיחנקו מהפסולת שאתם עצמכם יצרתם.

אבל כשתתפוגגו תזהירו באור נגוהות בכוח האל שהביא אתכם לאדמה ומסיבותיו המיוחדות העניק לכם שליטה על האדמה ועל האדם האדום. לא ידוע לנו מהו גורל זה כי איננו מבינים כשטובחים את הביזונים, מאלפים את סוסי הבר וכשחוטים מדברים (טלגרף) מבתרים את הגבעות הקדמוניות. היכן סבך החורש? נעלם. היכן העיט? נעלם. וכעת עלינו להיפרד מהסוסים הזריזים ומהציד. בא קץ החיים ומתחילה ההישרדות.

לכן נשקול את הצעתכם לקנות את האדמה.

אם נסכים, יהיה זה כדי להבטיח לעצמנו את השמורה שהבטחתם לנו. אולי שם נוכל לחיות את חיינו הקצרים כרצוננו. כשהאדם האדום האחרון ייעלם מפני האדמה וזכרו לא יהא אלא צל ענן הנע על פי הערבה, החופים והיערות יכילו עדיין את רוחם של בני עמי. כי הם אוהבים את האדמה כפי שתינוק שזה עתה נולד אוהב את פעימת לב אמו. וכך אם נמכור את אדמתנו, אהבו אותה כפי שאנו אהבנו אותה. דאגו לה כפי שאנו דאגנו לה. החזיקו בנפשכם את זיכרון האדמה כפי שהייתה ברגע שלקחתם אותה. שמרו אותה למען ילדיכם ואהבו אותה, כפי שהאל אוהב את כולנו. דבר אחד ידוע לנו, יש לנו אל אחד. האדמה הזאת יקרה לו. אפילו האדם הלבן לא יהיה פטור מהגורל המשותף. אחרי הכול, אולי אנחנו אחים.

עוד נראה…